שבוע טוב לכולם... אני כותב אליכם מבית חב"ד פוקון אחרי שבת נפלאה ונעימה.. יש פה זוג על הכיאפק שעושה באמת טוב על הלב...
עברתי הרבה מאז הפעם האחרונה שכתבתי...
את השבת לפני שבועיים עשינו בצ'ילה צ'יקו.. עיירת גבול אפרורית ליד ארגנטינה.. קצת סלמון ואורז והרבה שעות שינה שעזרו להעביר את השבת הארוכה...
ביום ראשון יצאנו לטרמפיאדה לכיוון הקרטרה אוסטרל בתרגום מספרדית זה האוטסדרה הדרומית(קצת מצחיק לקרוא לדרך עפר הזאת אוטוסדרה אבל שיהיה...) בכל אופן זה דרך יפיפייה שמתפתלת בין הרים נחלים ואגמים והיא נחשבת לאחת מדרכי הנוף היפות בעולם... הישראלים אוהבים לעשות אותה בטרמפים כי אין שם כ"כ תחבורה ציבורית.. זה מן אטרקציה כזאת לכל מיני ערונוסטיים שבחיים לא תפסו טרמפים... אותנו זה לא הלהיב אבל הכל זאת זה האופציה הזולה והזמינה... לאחר כמה שעות יפות החלטנו שעולים לא משנה לאן וזה עבד... טרמפ קצר של כמה ק"מ ומשם התגלגלו עם עוד כמה טרמפים לכפר שנקרא פורטו גודל, בקיצור מהכפר הזה קיבלנו טרמפ מדהים.. משאית ענקית שנוסעת עד סנטיאגו דה צ'ילה, עיר הבירה שנמצאת במרחק 2000(!) ק"מ..
המצב רוח עולה מידי ואנחנו מיתגלגלים איתו עד כפר שנקרא ריו טרנקילו שם הוא עוצר לשנת לילה במשאית.. קבענו איתו להמשיך בנסיעה למחרת בשבע בבוקר והלכנו להיזרק על שפת האגם...
למחרת בשבע אנחנו מחכים ליד המשאית מוכנים אבל שחכנו שמדובר בשעון דרום אמריקה... לאחר שעה וחצי ויקטור ידידנו היתעורר והמשכנו בנסיעה.. הדרך עוברת בין אגמים תכולים הרים מושלגים ונחלים שוצפים.. באמת יפיפייה... לקראת אמצע היום לאחר קצת עבודות בכביש שתקעו אותנו(מי לעזאזאל עושה עבודות באמצע היום...) הגענו לכפר שנקרא ווילה סריו קסטיו שם נפרדנו בברכות מויקטור שהמשיך לסנטיאגו... הכפר נמצא מתחת הר שנקרא סרו קסטיו בתרגום זה הר הטירה ע"ש המראה שלו שנראה כמו חומה וצריחים.. כפר יפיפייה ופשוט עם נוף מדהים לכיוון ההר.. ע"פ המלצת כמה ישראלים הלכנו לאיזה חווה בקצה הכפר להקים את האוהל...(יש בארגנטינה וצילה קונספט ממש מגניב של אנשים שבונים בקתת ראשית עם תנור עצים מטבח ושרותים ואתה ישן בחוץ באוהל שלך... תענוג אמיתי בזיל הזול...) לאחר שמיקמנו את האוהל בתצפית על ההר התארגנו לעלייה ללגונה של סרו קסטיו שעתיים וחצי של עלייה והגענו ללגונה מדהימה... משהו כמו עשרה מפלים שיורדים מהקרח ישר ללגונה בצבע תכלת מטריף... מדהים... קפה קטן כמה תמונות וירדנו לערב נפלא בבקתה עם מרק פיתות חמות והמון כוכבים... למחרת יצאנו רק ב11 אחרי א. בוקר מפנקת... כמה שעות בטרמפיאדה והגענו לקויקיה לקראת ערב.. עיר משעממת ניסינו להמשיך הלאה ללא הצלחה... עוד לילה עבר ולמחרת יצאנו לדרך על הבוקר(10...) התחיל טוב ולאט לאט ניתקע... די מיצנו את הקרטרה והטרמפים והחלטנו לנסות להגיע לברילוצ'ה לשבת... מכאן עברנו יומיים די מעייפים של מרוץ נגד הזמן... לאחר שלא היו אוטובוסים שמגיעים לפני שבת לברילוצ'ה יצאנו בטרמפים ואיכשהו הגענו עם השקיעה לבית חב"ד מורעבים אך מאושרים... השבת עברה מעולה.. פגשנו בחור נחמד מיתיר וקבענו לצאת איתו לטרק שנקרא פריי-גייקוב-לופז... לאחר ארגונים למיניהם (קניית אוכל כרטיסים לפוקון וכו וכו..) יצאנו בראשון אחהצ לתצפית על אזור האגמים של ברילוצה ומשם המשכנו לתחילת הטרק.. הטרק היה מדהים מזג אוויר נפלא... כיף לטייל בארגנטינה.. הכל חופשי ולא מנסים למצוץ לך תארנק כמו בצ'ילה על כל זבוב... הגענו ללגונה פריי לאחר טבילה מרעננת המשכנו בעלייה ולאחר עשרים דקות הגענו לעוד לגונה מדהימה שפשוט היינו חייבים להיכנס עוד פעם חח...
הזמן היתקצר והגברנו קצב ולקראת ערב לאחר ירידה שוברת ברכיים (מי לעזאזל תיכנן פה תשבילים... ) הגענו לרפחיו גיקוב(רפחיו=בקתת בישול ואכילה שהרשיות בונים באתרי קמפינג במסלולים..) ארוחת ערב ענקית(הלכנו ים..) לאור ויאאלה לישון.. מחר יש יום קשה..
למחרת בבוקר ישבתי קצת עם החבר'ה שמתחזקים את הביקתה.. 10 יום רצוף הם שם בלי טלפון ואינטרנט.. החיים הטובים...
השביל מלגונה גיקוב ללגונה נגרה אמור להיות מדהים (וקשה..) והוא אכן עמד בציפיות.. התחיל בעליה תלולה לכיוון סרו נבידד שבסופה היתה תצפית נפלאה על איזה שלושה לגונות במקביל ועל סרו טורנדור הענקי המכוסה שלג ועננים במערב... אכלנו ברד טעים ישר מהקרחון עם אבקת שתיה... קצת צילומים והמשכנו לכיוון לגונה נגרה לגונה אדירה שפשוט כאילו תקועה בין הרים... השביל ללגונה היה פשוט מחורבן ירידה תלולה עם אבנים בוץ וקרח את הקרח היתגלשנו עם הפלציב.. מגניב.. אבל סיימנו את הירידה סיימנו עם נעליים מלאות בוץ ושלל קללות על ראש הארגנטינאים... הטיפוס ללגונה נגרה כבר היה בקטנה ועשינו עוד ערב פסטה ולשקש... למחרת תיכננו יום קצר עם עלייה לסרו לופז וירידה לברילוצ'ה.. כבר דימיינו את ההמבורגרים שנקנה מהבית חב"ד חחח לאחר עלייה קלילה ירדנו בוואדי שלפני סרו לופז ולפני שהתחלנו את העלייה ללופז גילתי שהמלצמה שלי נפלה... קיבינימט.. התחלתי לעלות מהר בחזרה ולמזלי זוג ארגנטינאים נחמד מצא אותה וירד לכיווני איזה מזל... העלייה ללופז היתה תלולה אבל הנוף למעלה היה משגע... נוף 360 מעלות לכל הכיוונים מצד אחד סרו טורונדור הענק מצד שני כל האגמים של ברילוצה פרוסים ומצד שלישי עוד המון הרים בגוון מדברי... מדהים... משם ירדנו לכיוון רפוחיו לופז וברילוצה.. נהג אוטובוס נחמד אסף אותנו ועייפים אך מרוצים הגענו לבית חב"ד והתפנקנו על המבורגרים...
למחרת קמנו בנחת עשינו עוד מנגל בצהריים ובערב לקחנו אוטובוס לסן מרטין.. הדרך לשם עוברת בין אגמים ויערות.. פשוט יפיפייה.. הגענו לסן מרטין בלילה ניזרקנו בנוהל על החוף ולמחרת בשש בבוקר יצאנו לכיוון צילה והגענו לפוקון...
עיר מדהימה מתחת להר הגעש הפעיל ויאריקה עם בית בית חב"ד יותר מדהים... איך שהגעתי לשם הרגשתי בבית.. העיר היתה מפוצצת ולא היה מקום בשום הוסטל ומצאנו את עצמנו ישנים בחצר של הבית חב"ד בשבת... היום עשינו יום נחת בבית חב"ד ואפילו הלכנו עם החבדניקים לאיזה מפל נחמד פה.. מחר אנחנו מטפסים את הויאיריקה...
אחרי חודש של טרקים בדרום אני כבר די בראש של בולבייה פרו... הטיול ממש זורם ואני נהנה מכל רגע.. יאאלה נישתמע...
סדר התמונות..
1.בדרך לברילוצה
2.תצפית הק"מ ה17 בברילוצה
3.לגונה סצמול
4.תצפית מעל הלגונה
5.בדרך ללגונה גייקוב
6.בדרך ללגונה נגרה
7.קפה מול הטורנדור
8. סרו לופז
9.סרו קסטיו והלגונה
10. האוהל מול ההר
11. הבקתה בסרו קסטיו
12.הקרטרה מבעד לחלון המשאית
 |
| תצפית הק"מ ה17 |
 |
| לגונה סצ'מול |
 |
| פנורמה מסרו לופז |
 |
| הלגונה המדהימה מתחת לסרו קסטיו |
 |
| נופי הקרטרה |
