דרום אמריקה 2016: קונדורירי-לה פז-קרחון דרומי-אקאטנגו

אהלן לכולם מה עיניינים.. אני כותב אליכם מלה פז אחרי שבועיים שאני נמצא פה לסרוגין...

ללה פז הגעתי מהסאלר בארבע לפנות בוקר באוטובוס לילה מתיש שפרק אותנו בטרימנל הראשי של לה פז השעב היתה ארבע בבוקר ואשכרה הרגשתי בשכם.. הריח הצורה שהעיר בנויה עוררו נוסטלגיות... בכל אופן מצאנו הוסטל פתוח וסגרנו שישי שבת שמה.. ניסיתי לישון אבל בשבע בבוקר היה רעש מחריש אוזניים מהרחוב.. דוכנים צפירות וים ברדק... וואלכם תו לה פז.. הלכנו לבית חב"ד להרשם לשבת והסתובבנו קצת בעיר.. האזור עמוס בחנויות ושווקים שמיועדות לקונה הישראלי .. סוודרים מאלפקות תיקי עור מעילי עור.. פשוט טירוף.. אנשים קונים פה כאילו אין מחר.. שיהנו..
היה אחלה שבת(יש בבית חבד בוליביאני שהיתגייר ועכשיו נמצא שם.. סיפור הזוי,איך בולבייני מגיע ליהדות...פשוט מטורף) בראשון הלכנו לסוכנות המפורסמת של שאול שמוציא טיולים לכל רחבי בוליבייה .. יש לשאול אין סוף אפשרויות אבל לי אין אין סוף זמן.. בכל אופן שמעתי המלצות על הקונדורירי.. קנינו מפה שמענו הסבר קטן היצטיידנו באוכל וביום שני יצאנו לטרמינל של אל אלטו(עיר/שכונה מעל לה פז) משם לקחנו וואן לכיוון הכפר טוני ממנו מתחילים את המסלול מהוואן נשאר לנו עשרים קילומטר לכפר, התחלנו ללכת ומצאנו מקומי שהקפיץ אותנו וגם הציע לנו מקום לישון..(בתשלום כמובן.. בבולביה אין טובות..) בכל אופן לנו זה התאים כי המזג אוויר היה לא משהו דפקנו אחלה ארוחת ערב בזכות הפרגיות ש"השאלנו" מהבית חב"ד... למחרת יצאנו לכיוון הלגונה מתחת לקונדורירי היה מזג אוויר לא משהו עם גשם וערפל.. בעסה לטייל ככה אבל אין ברירה.. בכל אופן המזג אוויר קצת הישתפר והגענו לרפחיו נחמד בלגונה שמה פגשנו כמה ישראלים שיצאו עם סוכנות לשם.. הם חזרו אחורה ואנחנו המשכנו לכיוון הפס הראשון של הטיול 4900 מטר התוואי לא היה קשה אבל הגובה עשה את שלו.. למרות שהראש היה בסדר קשה מאוד לטפס בגובה.. לאחר מאמצים רבים הגענו לפס.. הכל היה ערפל.. המשכנו לפס השני אבל בגלל הערפל פיססנו אותו המשכנו לפס אחר אבל הגשם ממש היתחזק והיינו גמורים מהגובה... הקמנו את האוהל והחלטנו לעצור.. 12 שעות בתוך האוהל עם גשם סוחף... היה חוויה.. האוהל עמד במבחן ולא חדרה טיפה.. על הבוקר המשכנו לפס שפיספסנו היה יותר קל.. הגוף מתרגל לאט לאט המזג אויר המשיך להיות חרא ודי מיצנו את הטרק תיקתקנו את הקילומטרים הבאים עד לכפר ממנו "אמור" להיות אוטובוס ללה פז השעה היתה אחת בצהריים ומיסתבר שהאוטובוס הבא בחמש בבוקר... למזלינו הגיע איזה טנדר שאסף אותנו עד הבית חב"ד הדרך עצמה היתה טיול בפני עצמו... מפלים יורדים מכל הצדדים והדרך מיתפתלת בדרך לחציית רכס הקורדירה ריאל... סיבובים אימתנים.. פחד אלוהים.. בכל אופן הגענו בשלום ללה פז ואחרי מנוחה קלה התחלנו לברר על הטרק הבא.. בנתיים אלישע גם הגיע ורצינו לסגור קרחון דרומי בראשון מפה לשם נוצרה קבוצה של 19 איש(!) טיפה פחדתי מההמוניות אבל בסוף סגרנו את הטיול כי גם לא נעים משאוךל.. לקחנו ממנו הרבה מידע.. אז צריך לפרנס אותו... הטרק היה ממש נחמד.. ראש קטן.. מבשלים לך דואגים לך.. סבבה.. מבחינת נופים היה ממש יפה אבל לא עפתי... ביום השני של הטרק התחלנו לעלות לכיוון פס בקרחון אבל הדרך היתה מלאה סדקים בקרחון ואנשים התחילו ליפול על ימין ועל שמאל(כמובן שלא עד למטה...) החלטנו שזה מסוכן מידי להמשיך אז עצרנו תמדריך וירגדו למטה.. בחום השלישי עלינו למערות קרח יפיפיות שנוצרו מתחת לקרחון עם נטיפי קרח... ועברנו בעוד לגונה מדהימה מתחת קרחון ביום הרביעי עלינו לפסגה בגובה 5380 ממנה היתה תצפית יפה על לגונה וקרחון נוספים... ממש יפה אבל היה חסר משהו.. לא יודע אולי זה השאריות שהמקומיים משאירים אחריהם בכל מקום..ממש הורסים את הטבע בלי הבחנה.. בכל אופן הגענו ללה פז ברביעי בערב עוד לא הורדתי את המוצילה וישר רצתי לשאול לסגור טיפוס על הר הגעש אקאוטנגה שנמצא באזור פארק סחמה ליד גבול צילה.. סגרנו חמישייה(אני,פריד,אלישע.דור.ועוד אחד בשם אלעד שפגשנו בהוסטל) ומדריך ולמחרת ב12 יצאנו בנסיעה מתישה של חמש-שש שעות עד לכפר ליד ההר.. הכנו א. ערב נחמדה עם פוקפורן ובירה בסןף ועפנו לישון כי למחרת קמנו בארבע (יום שישי וכו..) הרכב היה אמור להביא אותנו לגובה 5300 ומשם ממשיכים ברגל הממה שהרכב לא סחב וככה קיבלנו עוד איזה 300 מטר עלייה..תודה שאול..
ב6:20 התחלנו את העלייה היה יום ממש חלק ..טיפוס הרים זה לא קל אפילו שההר הזה לא נחשב מסובך.. ככל שעולים האוויר מידלדל והצעדים נביים יותר קשים.. דור עצר בפס אנחנו המשכנו ולאחר מאמצים מרובים הגענו לפסגה בגובה 6050 הראות היתה מטורפת האזור כולו רמה מידברית בגובה 4000+- ממנה מתרוממים חרוטי ענק בגובה 5500-6500 הסחמה (ההר הגבוה בבוליביה) התאומים(זוג הרי געש צמודים בגובה 6300-+) ועוד מלא פסגות מושלגות.. כמה תמונות קצת פינוקים..(במבה וופלים וכו) ויאאלה כל הדרך על התחת עד למטה.. תענוג..
הגענו לשבת ב5 שבת עמוסה מלאה ישראלים.. בראשון הלכנו לשוק של אל אלטו.. שוק ענק שמוכרים בו הכווול מרכבים שלמים חלקי חילוף לרכב בגדים נעליים דבורים חזירים וכל מה שעולה על הדעת אחכ ירדנו עם הרכבל חזרה ללה פז אחלה תצפית.. הלכתי לשאול.. רציתי לסגור שיט חמישה ימים בגונגל אבל לא היתה קבוצה מתאימה.. במקום זאת לקחנו מידע על איזור שנקרא טורו טורו .. איזור מדברי ולא מטוייל.. שאמור להיות יפיפייה.. זהו עכשיו אני אוכל א. ערב בבית חב"ד ויוצא לנסיעת לילה לאזור..
נישתמע...